השנה הנוכחית הייתה מורכבת ובלתי צפויה לרבות ורבים מאיתנו, מלאה סופים וגם התחלות שלא את כולם בחרנו מרצון. אך כפי שנוכחתי לדעת שוב ושוב, היציאה מהשגרה עשויה להניע גם תהליכים מעוררים, לפנות זמן להשלמת עבודה שחשובה לנו, להתפתח בתחומים חדשים ולהקדיש זמן להתבוננות רפלקסיבית שלא מתאפשרת בימי שגרה.

השנה זכיתי ללוות כמה פרויקטים משמעותיים שהגיעו לידי סיום, לעיתים שנים רבות לאחר שהתחילו, דווקא בתקופה בלתי צפויה זו של יציאה מהשגרה. אני מברכת את לקוחותיי ונרגשת יחד עימם על השלמת הדוקטורט, הספר או המאמר, שנכתבו במאמץ מנטלי ורגשי אדיר, בתהליך ארוך, מתסכל וגם מלא סיפוק, וסוף סוף עומדים לראות אור. אני מוקירה את היכולת להשתתף בתהליך הזה ולעזור להביא אותו לידי סיום מתגמל.

אני מודה גם על הזכות לעבוד לצד הוצאת "חי בספר" וגלבוע דקר על הוצאת סיפורי חיים, הן בכתיבה אישית באמצעות הקורסים שלו והן בעזרת כותבות מקצועיות. הפרסומים הללו שונים מהחומרים האקדמיים שלרוב אני עובדת עימם, אבל במובנים רבים הם גם היו דומים להם: היכולת לכתוב סיפור חיים מגובש מרצף של אירועים מגוונים, חלקם אקראיים, חלקם בלתי צפויים ואף בלתי רצויים - היא יכולת של בחירה וסינון, החלטה והתמודדות עימה, כמו גם התבוננות עמוקה פנימה ומחשבה על התוצר שיוצג בסופו של דבר כלפי חוץ. הסיפורים הללו עוררו בי שוב ושוב השראה והערכה למסלולי חיים רבים ומגוונים כל כך, והעידו פעם אחד פעם שהדרך תמיד בת-שינוי גם כשנדמה שהיא סלולה לנו מראש.

נוסף על כך, אני מודה על הצטרפותי השנה למערכת "חברה ורווחה" כעורכת הלשון של כתב העת. כמי שעובדת שנים באקדמיה וסביב פרסומים אקדמיים, אני שמחה במיוחד על ההשתתפות בהוצאה לאור של כתב עת בעברית, שמנגיש מידע אמפירי ומעשי חשוב למטפלות.ים, חוקרות.ים וסטודנטיות.ים במדעי החברה. החוברת הקרובה של כתב העת עומדת להתפרסם בשבועות הקרובים, ואני מצפה לרגע שבו המאמרים המשמעותיים הכלולים בה יהיו זמינים לקהל הרחב.

ולסיום, אני נרגשת במיוחד מהצטרפותי למערכת כתב העת "מבטים" של המחלקה לאמנות באוניברסיטת בן גוריון, כעורכת הלשון של כתב העת. מי שמכירים אותי יודעים כי אמנות היא אחד התחומים המרכזיים שממלאים את חיי בהנאה והשראה, ואני שמחה כל כך על ההזדמנות להכיר מקרוב את חקר האמנות, ולעזור להנגיש את התחום הזה לציבור החוקרות.ים והקוראות.ים שיש להם עניין בו.

שתהיה לכולנו שנה טובה, מלאת סיפוק ועשייה פורייה, וזמן להתבוננות עצמית ולחיפוש המקומות שטובים לנו.

ושנדע להשתמש במשאבי הכוח והמשמעות הללו גם ברגעים פחות טובים, שלא בחרנו לזמן לחיינו ושמעוררים בנו תחושות אחרות. בתקווה שנתבונן לאחור ונראה גם אותם בעתיד באור בהיר יותר.

בתמונה: Field Joy, צבעי מים, אורלי יעקובי

undefined