למה אני עורכת 05/01/18 קצת באיחור, אבל הנה חוזר שוב סיכום השנה. מאז שהגשתי את התזה שלי ב-2013 ועד היום, מכרים מהאקדמיה ומחוצה לה שואלים אותי לא פעם מתי אני מתכוונת לעשות דוקטורט. למה אני מתעסקת בדברים שמסביב, בעבודות של אחרים, במקום לבצע את המחקר הגדול שלי ולהשתלב באקדמיה בעצמי. לשאלה זו יש תשובות רבות, ואני מודה שלי בעצמי לקח זמן לזקק את ההסבר שלי, כי במשך שנים הייתי בטוחה שהמסלול האקדמי הקלאסי הוא הנתיב היחיד עבורי. אני, שקוראת ספרי עיון להנאתי בשעות הפנאי, שהולכת להרצאות באוניברסיטה בשביל הכיף, שבעת צפייה בסרט יכולה לעצור באמצע עלילה סוחפת ולחפש בגוגל עובדות מדויקות על האירועים המוצגים, שתמיד מרגישה הכי בנוח במוסדות אקדמיים - ברור שזה מסלול הקריירה הכי טבעי לי. לפוסט המלא
"קודם תלמד לכתוב ואז תגיב!": האם נדרשת עריכת לשון בפייסבוק? 16/12/17 אנחנו נמצאים בתקופה שאנשים כותבים יותר מאי פעם. רבות מהשיחות שלנו הפכו למעשה כתובות – מתכניות לערב עם חברים ועד הצהרות אהבה, מהוראות מהבוס ועד איחולי מזל טוב מאמא. שיחות הסלון עברו לפייסבוק, ה"פרלמנט" הפוליטי בטוטו השכונתי עבר ל-YNET, הלחישות הרומנטיות עברו לוואטסאפ, והבעות הפנים, מצבי הרוח והרגשות החלו להתבטא יותר ויותר באמצעות ציורים צהבהבים. ובהתאם לכך, גם השפה הכתובה משתנה והופכת למעשה לשפה דבורה באמצעות כתב. זהו הבדל משמעותי שיכול להיות רלוונטי רק בעידן כזה, כשכותבים במקום לדבר. ימי המכתב הרשמי שמתחיל בפנייה 'אג"ן' קרבים לסופם, ובמקומם שוטף אותנו זרם מילים שעומדות זו לצד זו ללא סדר מוקפד, בכתיב משתנה, פיסוק לקוי, שילובים משונים עם אנגלית או אפילו אותיות באנגלית ממש ששזורות במשפט העברי, ועוד כהנה וכהנה תופעות לשוניות ייחודיות שאפשר למצוא רק בכתיבה המקוונת. לפוסט המלא
"אז על מה המחקר שלך?" 26/10/17 כמה פעמים ישבתם במפגש עם חברים, או בארוחה משפחתית, או אפילו בסדנת חוקרים מקצועית, ונאלצתם לענות על השאלה הפשוטה לכאורה – "אז על מה המחקר שלך?". כמה פעמים התחלתם לגמגם במבוכה ומיד כעסתם על עצמם שאתם מגמגמים, בעוד שהצד השני מביט בכם בחיוך מנומס ובתהייה הולכת וגוברת? כמה פעמים התחלתם את תשובתכם ב"זה מורכב" או "בגדול זה אומר...", בעודכם יורדים לפרטים הקטנים והטפלים ביותר של הנושא ושוכחים את העיקר? לא מזמן השתתפתי בסדנת מחקר לכתיבת מאמר איכותני. החדר היה מלא מפה לפה באנשי אקדמיה, כולם חוקרים מסורים שעוסקים בתחומם שנים, כתבו מאמרים והציגו בכנסים. ובכל זאת, כאשר נערך סבב היכרות לא הופתעתי לראות שגם הם – כמו רוב הסטודנטים שאני מכירה – קצת מתפתלים סביב השאלה הפשוטה לכאורה הזו. הדבר מעיד על כך שזו לא רק בעיה אישית שלכם: למעשה לא פשוט בכלל לתמצת מחקר של שנים למשפט אחד בודד להדיוטות, ומי שמצליח כנראה עבד על התשובה הזו לא מעט קודם לכן. יתרה מזאת, חשוב להבין שהתשובה המנוסחת-היטב הזו חיונית גם עבור המחקר שלכם ולמעשה עוזרת למקד את כל החשיבה שלכם על אודותיו. לפוסט המלא
פרויקט קריאת תרבות: אפריקה 22/09/17 פרויקט קריאת תרבות נולד מהרצון שלי להשתמש בספרים כדי להכיר תופעות תרבויות לעומק באמצעות קריאה של כמה ספרים ברצף סביב אותו נושא. הדבר מאפשר להבין את הנושא מזוויות שונות ולמעשה לחוות אותו באופן יסודי במשך תקופת הקריאה, בניגוד למעבר אקראי בין ספר לספר כמו בקריאה הרגילה שלי. הדבר גם מייצר קשרים בין הספרים שאני קוראת ונותן להם ערך מוסף מעבר לבילוי לשעות הפנאי. הנושא הראשון שנבחר לפרויקט היה אפריקה, אך כששיתפתי בו את חברי קבוצת הספרים החביבה עליי בפייסבוק, רבים התרעמו על כך שאפריקה היא לא "תרבות" אחת – מדובר ביבשת שלמה שכוללת מגוון תרבותי, היסטורי, דתי ואתני עשיר. ועם זאת, החלטתי בכל זאת על אפריקה כנושא משתי סיבות: ראשית, כי עד לפרויקט זה לא קראתי עליה כמעט דבר, וכדי למלא את פערי הידע העצומים שלי לא יכולתי לבחור להתמקד רק במדינה או קבוצה אתנית אחת ביבשת הגדולה הזו; ושנית, כפי שלמדתי במהלך הדרך, תפיסתה של אפריקה כיחידה אחת בעיניים מערביות נובעת בין היתר מהיסטוריה עקובה מדם שלא פסחה על אף תרבות, עם ושבט בתוכה. ההיסטוריה של ניגריה, לדוגמה, שזורה במידה לא מבוטלת בהיסטוריה של גאנה, סנגל או דרום אפריקה, למרות ההבדלים הגדולים ביניהן. לכן, כדי ללמוד על מורשתם העתיקה של העמים באפריקה ועל החרבתם היה בכל זאת כדאי להסתכל עליה כיבשת, ולא כיחידות מבודדות ומפוצלות. מה גם שרבים מהספרים ממילא השתמשו במילה כוללנית זו כבר בכותרת, אז מה לי כי אלין? לפרויקט נבחרו שישה ספרים, שאת חלקם קבעתי כבר בהתחלה וחלקם התווספו במהלך הדרך. להלן סקירה קצרה על כל אחד מהם, ובהמשך תובנותיי על הפרויקט כולו. לפוסט המלא