מה הבעיה בטקסטים מאת בינה מלאכותית יוצרת (ובעריכתם) 01/09/26 בשנת 2026 כבר לא ניתן להכחיש שהבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI; להלן: במ"י) השתלטה על כל חלקה טובה בחיינו. שימושיה כיום רבים ומגוונים: החל משינויים מבוקשים במתכון לעוגה, דרך בניית אפליקציה חדשה, ועד ייעוץ פסיכולוגי – במ"י עושה עבורנו הכול בקלות, בשמחה ובמרץ בלתי נדלה, ובוודאי אם נשלם לה. אך טבעי הוא שטכנולוגיה המבוססת עדיין ברובה על דיאלוג כתוב, תשמש גם ככלי עזר נוח בבואנו לכתוב טקסט בעצמנו. ואכן, בשנים האחרונות טקסטים מאת במ"י מתפשטים במהירות בכל מרחבי הכתיבה המוכרים לנו. הם מציפים את הרשתות החברתיות, נפוצים בעבודות בית ספר, בברכות יום הולדת ובמיילים, ומחלחלים יותר ויותר גם לטקסטים יצירתיים ואישיים בתחומי הספרות והמוזיקה. אין פלא כי גם בכתיבה האקדמית המחקרית ניתן למצוא שימוש נכבד בעזרתה הנדיבה. אולם מניסיוני כעורכת, לא פעם הדבר מתגלה כחרב פיפיות. טקסטים אקדמיים נחשבים לעיתים קרובות לאחידים וגנריים, אולם מבט מקרוב מעלה הבדלים סגנוניים ברורים בין הכותבים. השוני ניכר לא רק בבחירת התאוריות ובשימוש במושגי הדיסציפלינה, המשתקפים בטקסט הגלוי – אלא גם בסגנון המחשבה, הלוגיקה והתפיסה הרעיונית של הכותב/ת, המשתקפים בבחירת הניסוחים, במבני הפסקאות, בהקשרים, בפרשנויות וכן הלאה. ככל שאני עובדת יותר על טקסט מסוים מאת כותב מסוים, כך אני מכירה באופן קרוב ועמוק יותר את הניואנסים הללו, שתמיד משקפים את תהליכי המחשבה הספציפיים והאישיים שלו. משום כך, לרוב אני מזהה בקלות טקסט שנכתב בידי במ"י, והבעיות שלו ניכרות מייד לעין. כמו כל אדם אחר, הייתי שמחה להקל על חיינו ולהיעזר בתוכנה לביצוע עבודתנו. ככלל, אני לא חושבת שהסתייעות בטכנולוגיה היא בעיה עקרונית: הטכנולוגיה משמשת את האדם זה עשרות אלפי שנים לסיוע בעבודות מגוונות – מחריש בשדה ועד קיצוץ סלט, משאיבת מים ועד הרכבת חללית. אם אנחנו עושים את אותה עבודה טוב יותר, מהר יותר ויפה יותר בעזרת כלים טכנולוגיים, אך אנושי להיעזר בהם, לשם כך הם נוצרו, וזהו חלק מהותי מהתפתחות האנושות לאורך הדורות. ואכן, גם בתחום הכתיבה והעריכה, חלק מעמיתיי העורכים/ות סבורים כי עריכה של טקסט מאת במ"י היא קלה ונוחה יותר: אין שגיאות כתיב, אין בלאגן בפסקאות, אין משפטים ארוכים עד מחנק או חצאי-משפטים קטועים ללא סימני פיסוק. מה רע בלקבל טקסט שכבר כתוב טוב מלכתחילה, לעשות לו שיוף מינימלי, ולהמשיך בקלילות אל הטקסט הבא? הייתי שמחה אילו זה היה נכון. לצערי, ניסיוני בשנים האחרונות מלמד שזה לא המצב. בחלקים הבאים ארחיב על הבעיות העיקריות שאני מוצאת בכתיבת במ"י בטקסטים אקדמיים, על אתגרי העריכה של טקסטים כאלה, ולבסוף על המשמעויות העולות מכך. לפוסט המלא
גיליון 3 של כתב העת מבטים: טור לזכרה של רונית טל-סולטן 04/08/24 זו השנה השלישית שאני עורכת לשונית את כתב העת מבטים. בכל השנים עבודה זו הייתה משמעותית, מרתקת ומרגשת עבורי, אולם השנה היא הייתה משמעותית פי כמה. טור זה ברצוני להקדיש לאחת העבודות החשובות ביותר שעשיתי במקצועי, ולאחת היקרות עבורי באופן אישי: עריכת מאמרה האחרון של רונית טל-סולטן ז"ל, אשר נרצחה יחד עם בן זוגה רולאן בהתקפת מחבלים על ביתם שבקיבוץ חולית, בשבעה באוקטובר 2023. לפוסט המלא
24/10/23 קרדיט: דפנה שן -- לזכרה של רונית סולטן ז"ל, אשר נרצחה יחד עם בן זוגה רולאן בביתם שבקיבוץ חולית בשבת השבעה באוקטובר 2023. זכיתי לעבוד עם רונית חודשים ספורים טרם מותה, והתוודעתי לאישה מקסימה, מוכשרת ורבת-הישגים, עם תוכניות רבות לעתיד אשר נגדעו באחת. תהא נשמתה צרורה בצרור החיים, החוכמה, היופי והאמנות, כפי שהייתה היא עצמה בחייה.
סקירת מאמרי "חברה ורווחה" - חוברת מג2 20/07/23 בימים אלה יצאה לאור חוברת מ"ג 2 של כתב העת לעבודה סוציאלית חברה ורווחה, שאותו אני עורכת לשונית בעברית מאז שנת 2021. כתמיד, המאמרים השונים בכתב העת פותחים צוהר לעולמם של בני ובנות אוכלוסיות מוחלשות, אנשים במצוקה, ותופעות חברתיות שלא זוכות למספיק הכרה ותשומת לב ציבורית באופן כללי. בחוברת הנוכחית, שלושה מתוך ששת המאמרים עוסקים בחוויות מצוקה וקושי בקרב נשים ונערות, ומפנות מבט רגיש וקשוב לעולמן מתוך נקודת מבטן. לפוסט המלא