קשה להסביר מה זו עריכת לשון ומדוע היא נדרשת לשדרוג כל טקסט, בפרט טקסט שמוגש לשיפוט ובדיקה. לעתים קרובות פונים אליי לקוחות רק כדי לשפר היבט ספציפי בעבודה - את הניסוחים כי המנחה ביקש, או את הכתיב כי הם עולים חדשים או לקויי למידה, או את הביבליוגרפיה כי אין להם זמן או ידע מדויק בנושא. פעמים רבות מבקשים ממני לא לערוך קטע שכבר אושר בידי המנחה. אך ברוב המקרים אני ממליצה לעשות עריכה מלאה לכל העבודה, לפחות פעם אחת. זאת משום שעריכה מלאה נותנת לעבודה צורה אחידה וקוהרנטית, "משמנת" את החיבורים בין חלקיה והופכת את הטקסט לקולח ונעים לקריאה. כשטקסט כזה מוגש לבדיקה, הגישה כלפיו תהיה לרוב חיובית יותר. מבחינת הקורא, רק אחרי שביססנו את הצורה המסודרת אפשר להתחיל לדבר על התוכן. 

עם זאת, התוכן הוא כמובן עיקר העבודה. לכן בהמשך לעריכת הלשון אני מציעה גם שירות של עריכת תוכן, או עריכה אקדמית. בניגוד לעריכת לשון, עריכה זו איננה נדרשת בהכרח בכל עבודה: במידה מסוימת זה התפקיד של המנחה - לקרוא את העבודה ולכוון את הסטודנט למיקוד וחידוד טענותיו, הוספת ספרות מתאימה, ניסוח מדויק של שאלות המחקר והממצאים, הימנעות מהכללות מוגזמות או מטענות שלא עולות מהעבודה וכדומה. אבל במקרים רבים מבקשים הסטודנטים להיעזר גם בעורך/ת חיצוני/ת, בין אם משום שהמנחה לא מספיק זמין ובין אם משום שהוא משוקע מדי בעבודה, כך שישנן נקודות בעייתיות שגם הוא עלול לפספס.

 

דוגמה קלאסית למצב זה היא קללת הידע, שאותה מסביר כאן דן אריאלי:

בקצרה, קללת הידע משמעה שככל שאנחנו יודעים משהו טוב יותר, מכירים אותו על בוריו, קראנו עליו המון וחקרנו אותו מכל הכיוונים - כך אנו בטוחים יותר שהוא מובן מאליו ואין טעם להסביר אותו בכלל. לכן לעתים קרובות אני מוצאת בעבודות טענות שאני כקוראת חיצונית לא מכירה בכלל, אך הן מובאות ללא מקור וללא הסבר; או אפילו ראשי תיבות, קיצורים ומושגים שבוודאי מוכרים היטב לכותב וגם למנחה שלו, אבל אני לא מבינה במה מדובר. אם השופט של העבודה מכיר זאת היטב גם הוא, מה טוב; אבל אם לא - זה עלול להרגיז אותו, להפריע לו בקריאה, או אפילו להקשות עליו להבין את טענותיכם. בוודאי לא היינו רוצים להגיע לידי כך, ולכן לעתים עריכה אקדמית חיצונית נדרשת כדי לוודא שהעבודה מובנת גם למי שאינו בקיא בנושא הספציפי כמונו. 

במהלך העריכה המדעית לקוחותיי מתייעצים איתי גם על הסדר הנכון של הפרקים, כך שהטענות יובילו אחת לשנייה באופן קוהרנטי, וגם מבקשים להימנע מחזרתיות או להפך - להדגיש באמצעות חזרה טענה מרכזית ומשמעותית. מובן שיש דרכים רבות לסדר את הפרקים, הפסקאות והטענות; לעתים אני מציעה דרך אחת ואחר כך במבט חוזר מציעה דרך אחרת, ולעתים הכותב מעדיף את הדרך שלו, או שהמנחה מתעקש על דרך מסוימת. המטרה של כולם בסוף היא אחת, לוודא שהעבודה תהיה ברורה ומשכנעת ככל האפשר. התפקיד שלי הוא לעזור מאחורי הקלעים להפוך שנים של קריאת מקורות, איסוף נתונים, ניתוח וכתיבה לתוצר מובנה ומאורגן שמסכם את כל העבודה מבלי לבלבל את הקורא כך ש"מרוב עצים לא רואים את היער". כשעריכת התוכן מתווספת לעריכת הלשון, העבודה הסופית תהיה מאורגנת, עקבית, ברורה וקולחת, הטענות ינבעו זו מזו וישלימו את התמונה המלאה של המחקר. 

לשמחתי הרבה, בסוף העבודה אני מקבלת לרוב תגובות חיוביות לא רק על תהליך העבודה ועל עזרתי לכותבים, אלא גם על התוצאה - ציונים גבוהים שמקבלות העבודות. לעתים קרובות הציון הגבוה מלווה גם בהמלצה לפרסום מאמרים, או הזדמנות להרחיב את העבודה בלימודי המשך לתואר שני או שלישי. הנה כמה דוגמאות להודעות כאלה שקיבלתי מלקוחותיי בסיום תהליך השיפוט:

 

 

 

 

מובן שבכל המקרים העבודה נעשתה בידי הכותבים והמנחים, ולהם מגיע כל הקרדיט; למרות המחמאות המשמחות, אני לא חושבת שבזכותי הפכה העבודה לקולחת ומעניינת, יסודית ומעמיקה, או שהמחקר נערך כראוי. אבל עריכת התוכן ועריכת הלשון עוזרות לחבר את כל חלקי הפאזל לטקסט מלוכד ומגובש, וכשהבוחן מגיע לטקסט כזה התגובה שלו לעתים קרובות תהיה חיובית. אתם לא חייבים להאמין לי, תאמינו לניסיונם של הכותבים עצמם :)

עוד משובים שקיבלתי על עבודתי במרוצת השנים - כאן ו-כאן. 

עוד הסבר על סוגי העריכה כאן.

 

 

מוזמנים ליצור קשר!

orlynitis.academics@gmail.com

 

אשמח לשמוע מכם והמשך עבודה פורייה :)

אורלי