מלחמת השפות החדשה? האוניברסיטה העברית והשפה העברית 05/12/18 ברשתות המקצועיות שלי, של אנשי לשון מצד אחד ואקדמאים מצד שני, היה קשה להתחמק השבוע מהידיעה על הישיבה הסודית של בכירי האוניברסיטה העברית, שם נדון הרעיון להחליף את כל שפת ההוראה בתארים המתקדמים לאנגלית בלבד. בקרב אנשי הלשון צפו ועלו תגובות נחרדות מירידת קרנה של העברית כשפת הוראה, מה שמהדהד את מלחמת השפות מלפני מאה שנה (ראו למשל את הפוסט הזה בדף של האקדמיה ללשון העברית): בקרב האקדמאים עלה חשש כי הוראה בשפה האנגלית תדיר מלימודים גבוהים קבוצות מוחלשות בחברה הישראלית שלא בקיאות בשפה זו, כמו חרדים, ערבים ועוד. ומנגד, עלו כמובן גם תגובות תומכות, שמהדהדות את הנימוקים של אותה ישיבה עצמה - בפועל אנגלית היא שפת המחקר הבינלאומי כיום, ויש כבר עתה מוסדות מחקר ומחלקות מחקר בישראל שמלמדים באנגלית (למשל מכון ויצמן, וכן מחלקות למדעי המחשב ולמדעים מדויקים במוסדות נוספים). לכן תלמידי תארים מתקדמים רק ירוויחו מהוראה באנגלית, והמוסד יוכל למשוך אליו תלמידים טובים יותר ואולי גם תלמידי חו"ל שיפרו את העשייה והמחקר המקומיים. בעיניי מדובר בדיון חברתי פורה ומעניין, ואין תשובה חד-משמעית לכאן או לכאן. מצד אחד, ברור שתלמידי תארים מתקדמים השואפים להתקדם במסלול מחקרי חייבים לדעת אנגלית, עם או בלי דרישה מהמוסד. עליהם לקרוא מאמרים באנגלית, להציג את מחקרם באנגלית, לכתוב בעצמם מאמרים באנגלית, להשתתף בכנסים באנגלית וכן הלאה. סביר מאוד שהוראה באנגלית במהלך התואר השני תסייע להם בטווח הארוך, ויכול להיות שכדאי מראש לקבל לתארים כאלה רק תלמידים שמסוגלים להתמקצע באנגלית לאורך לימודיהם - לא משנה מאיזו אוכלוסייה הגיעו. מצד שני, כמי שמכירה את האקדמיה מכל מיני זוויות, קשה לי להאמין שאלה יהיו המסות העיקריות של הסטודנטים בכל מוסד שהוא, וספק אם מוסד ישראלי יצליח למשוך מסות גדולות של תלמידי חו"ל שיוכלו לפצות על היעדרם של תלמידים ישראלים לתואר שני לא-מחקרי. כך שלדעתי מדובר בדיון תאורטי מעניין, אבל קשה להאמין שגם אם החלטה כזו תעבור יהיו לה השלכות ממשיות בשטח על שפת ההוראה העיקרית באוניברסיטה העברית. הרוב הגדול של תלמידי האוניברסיטה יישארו תלמידי תואר ראשון ותואר שני ללא תזה, והללו עדיין ילמדו בעברית, אז כמה זה כבר נורא אם מיעוט של תלמידים מצטיינים יזכה להוראה אקסקלוסיבית באנגלית? אבל הנושא המעניין באמת הוא "מלחמת השפות". האם אנו עדים לחזרתו של המאבק מראשית המאה העשרים על שפת ההוראה בטכניון? לדעתי אין שום דמיון בין המקרים, ואני לא תומכת בפאניקה הלשונית שקמה ועלתה מן האפר. בראשית המאה העשרים הייתה מלחמת שפות אמיתית בארץ ישראל. היישוב העברי רק החל את צעדיו הראשונים, ובני העליות הראשונות המעטים שהתקבצו בארץ ישראל היו כולם מהגרים עם שפות אם שונות. חזון החייאתה של העברית נועד בין היתר לחבר בין כולם באמצעות שפה אחת משותפת, וזה דרש כמובן ללמד את כולם מאפס שפה חדשה - לא רק כזו שאינה מוכרת להם, אלא גם כזו שחסרות בה המון מילים יומיומיות שפשוט צריך להמציא. מוסדות החינוך היו הבסיס לפרויקט השאפתני והעצום הזה, כי רק כך יכלה השפה החדשה להפוך למדוברת באמת בקרב הדור הצעיר. ולכן היה צורך במאבק אמיתי כדי להחדיר את העברית אל גני הילדים, בתי הספר, וגם המוסדות להשכלה גבוהה. אבל חלפו מאה שנה, ופרויקט החייאת השפה העברית כבר הצליח במידה בלתי נתפסת. עד כדי כך, שב"מלחמת השפות" החדשה מהשבוע האחרון עולה באופן פרדוקסלי חשש הפוך - שהוראה בשפה שאינה עברית תדיר קבוצות אוכלוסייה מוחלשות, כיוון שהעברית היא שפת האם - או לפחות השפה המוכרת - עבור רוב תושבי ישראל כיום. זה לא דומה בכלל למאבק האמיתי על החייאתה של העברית בזמנו. כיום, לדעתי, העברית אינה נמצאת כלל בסכנת קיום, ולשאלה אם ילמדו או לא ילמדו בה בלימודי הדוקטורט באוניברסיטה יש מעט מאוד השפעה על מעמדה בחברה הישראלית. להפך - העברית הפכה להיות הסטנדרט הבסיסי של כלל האוכלוסייה, ואילו הלימודים בשפה אחרת הם לוקסוס של המעמדות הגבוהים, דוברי השפות הזרות, התלמידים המוכשרים והמצטיינים שרוצים להשתתף בשיח מחקרי בינלאומי. אותו דבר קורה בעיסוקים ומקצועות נוספים של המעמדות הגבוהים, למשל בהייטק - שם כל ההתכתבויות ופרוטוקולי העבודה מתנהלים באנגלית גם בין דוברי עברית. אבל אתם חושבים שאותם עובדים מדברים ביניהם באנגלית גם בהפסקת הצהריים ובבילויים בפאב בסופי השבוע? לדעתי זה אומר דרשני. ההכשרה במקצועות שדורשים היום תקשורת בינלאומית, ובפרט במחקר, מחייבת היכרות עם שפות זרות - ובמיוחד עם האנגלית. אין על כך עוררין. ולמרות זאת, מעמדן של השפות המקומיות אינו פוחת ולעיתים דווקא עולה. וגם אם תלמידים ישראלים לתארים מחקריים ילמדו באנגלית, יקראו באנגלית ויכתבו מאמרים באנגלית, העברית תישאר השפה שבה הם חשים בנוח לקרוא, לכתוב, לדבר, לחשוב ולחלום. זו עדיין תהיה השפה שבה הם מדברים עם בני זוגם/ן וילדיהם/ן, עם חברים, עם ההורים, עם הקופאי/ת בסופר ועם הרופא/ה בקופת חולים. ולכן אני בהחלט לא תומכת בשימור מאבקים מלפני מאה שנה עבור הקשרים לא רלוונטיים היום. במאבק השפות הישן, הגרמנית הייתה שפת האם והעברית היא השפה שנאבקים לחדש ולשמר. אבל היום העברית היא שפת האם (או השפה המדוברת המרכזית), והאנגלית היא השפה שצריך ללמוד להכיר. אם נדרוש מאקדמאים ישראלים כיום שלא יכירו שפות גלובליות ושלא ידברו בהן, האקדמיה הישראלית תישאר פרובינציאלית בלבד ולא תוכל לתרום שום דבר לשיח בינלאומי. אבל בניגוד לעבר, גם אם אקדמאים ישראלים כיום ילמדו תואר שני מחקרי באנגלית, הם ימשיכו לדעת עברית ולדבר בה ביומיום, וזה מה שמשאיר את השפה חיה ופורחת. אז לא משנה איזו החלטה תתקבל במוסדות האקדמיים - לדעתי ברור שהעברית כבר ניצחה, ולא צריך לחשוש למעמדה. -- בעקבות תשומת הלב של האקדמיה ללשון העברית, ב-6.12.18 פורסמה תגובה מטעם האוניברסיטה העברית, ואני מעדכנת אותה כאן: שפת ההוראה באוניברסיטה העברית דצמבר 6, 2018 שלום, בעקבות פרסומים בנושא בתקשורת, אנחנו מבקשים לעדכן אתכם בעניין שבנדון. הפרסום שלפיו האוניברסיטה החליטה להסב את הלימודים באופן גורף לאנגלית הוא לצערנו כוזב. אנו ממשיכים להיות מחויבים להוראה, למחקר ולפעילות ציבורית בשפה העברית. בה בעת, הנהלת האוניברסיטה מכירה בחשיבות של קידום המעמד הבינלאומי של האוניברסיטה. לשם כך נחוץ להגדיל את מספר הסטודנטים המצטיינים מחו"ל שלומדים באוניברסיטה בתכניות משותפות יחד עם סטודנטים ישראלים ולהמשיך לקלוט חברי סגל מובילים מחו"ל, לצד חברי סגל ישראלים מצוינים. האוניברסיטה פועלת לקידום שני היעדים הללו – קידום מצוינות אקדמית ושימור ופיתוח התרבות המקומית – באמצעות נקיטה בדרך ביניים, שכוללת ארבעה רכיבים: א) כל הלימודים לתואר בוגר באוניברסיטה ממשיכים להיות בשפה העברית, ולימודים בשפה האנגלית במסגרת לימודי הבוגר נעשים בעיקרם במסגרת תכניות לחילופי סטודנטים, שבהן לומדים תלמידי הבוגר במשך סמסטר אחד בחו"ל, באוניברסיטאות המובילות בעולם, וכן בקורס אחד לפחות באנגלית במסגרת הלימודים באוניברסיטה, שבו מחויבים כל הסטודנטים לתואר בוגר שהחלו בלימודים ב-תשע"ט ואילך. ב) הלימודים לתואר מוסמך במדעים העיוניים ממשיכים להיות בשפה העברית. תכניות אחדות, שבהן אין רכיב מקומי משמעותי, נלמדות באנגלית. במספר תחומים מתקיימת, לצד תכנית הלימודים בעברית, גם תכנית באנגלית. ג) הלימודים לתואר מוסמך במדעים הניסויים יוסבו בחלקם, בתיאום עם היחידות הרלוונטיות, לשפה האנגלית. הפקולטה לחקלאות כבר החליטה להסב את תכניות המוסמך שלה לאנגלית, וכמוה גם הפקולטה לרפואת שיניים. ביחידות אחרות נהוגה זה מכבר המדיניות שלפיה שפת ההוראה היא עברית, אך בשיעורים שבהם נוכח/ת סטודנט/ית או מורה שאינו/ה דובר/ת עברית, שפת ההוראה היא אנגלית. ד) עבודת דוקטורט יכולה להיות כתובה בעברית או באנגלית, לפי בחירת התלמיד/ה ובאישור המנחה והוועדה המלווה. האוניברסיטה מתגאה בתרומתה הרבה לקידום השפה העברית ובכוונתנו להמשיך לפעול בכיוון זה. לצד זאת, בזכות מעמדה האיתן של השפה העברית ולאור הצורך בהגדלת מספר הסטודנטים והחוקרים הבינלאומיים בישראל, בהכנת תלמידי המחקר הישראלים לעולם מדעי המתנהל באנגלית והחשיבות של קידום מעמדה הבינלאומי של האוניברסיטה, בכוונתנו להגדיל את היצע הקורסים ותכניות הלימודים באנגלית, כאמור לעיל. בברכה, ברק מדינה, רקטור אורון שגריר, סגן נשיא לבינלאומיות -- רוצות ורוצים לקבל עדכונים על פרסומים שלי? הירשמו לניוזלטר החדש!