אורלי ניטיס יעקובי
עריכה ושירותים אקדמיים


orlynitis.academics@gmail.com
054-5383382

מתן שירותים מקצועיים למרצים ולתלמידי מחקר בתחומי עריכה, ייעוץ וליווי אקדמי

כמעט כל טקסט אקדמי שמיועד לפרסום זקוק לעריכה לשונית והגהה, ולעיתים קרובות גם לעריכת תוכן. העבודות הללו נבדלות אחת מהשניה במשך הזמן שנדרש להשקיע עבורן, בסוג העבודה ובמיומנות הנדרשת עבורה. להלן הסבר קצר על כל סוג עריכה:


הגהה – עוזרת לוודא שלא נפלו טעויות כתיב, הקלדה, בעיות בריווח, חוסר אחידות במספור הפרקים או רישום הכותרות, ובאופן כללי שהעבודה נראית מסודרת ומוקפדת.

עריכה לשונית – נדרשת כדי לתקן ניסוחים לא ברורים, למנוע חזרות, לחדד את כוונת הכותב במקומות בהם היא מעורפלת, וכמובן גם לתקן את הטקסט ברמה הלשונית הטכנית: תיקון סימני פיסוק, הוספת מילות יחס וקישור, התאמה לפורמט אקדמי ועוד.

עריכת תוכן – עריכה מעמיקה שנדרשת לעיתים קרובות בעבודה על טקסטים ארוכים ומורכבים, כיוון שקורא חיצוני יוכל להבחין בנקודות שהכותב המקורי – ולעיתים גם המנחה שלו – פספסו מכל מיני סיבות. בעריכת התוכן בודקים שטענות הכותב ברורות ומוצגות בצורה משכנעת, שהטקסט מבוסס על חומרי ספרות מספקים, שהפרקים מאורגנים באופן קוהרנטי ומובילים אחד לשני, וכולי. לעיתים אנחנו לא יודעים שנדרשת בכלל עריכת תוכן עד שהטקסט לא מגיע לעריכה; גם לא כל עורך לשוני יעסוק בסוגיה הזו. אני מעניקה שירותי עריכת תוכן מתוך היכרות מעמיקה עם טקסטים אקדמיים ומתוך נסיון רב בהוראת והנחיית סטודנטים, בשאיפה להוציא את המיטב מעבודתכם.


למה צריך עריכה?

רוב החוקרים ותלמידי התארים המתקדמים, בפרט אלה שעברית היא שפת אמם, כותבים בעברית ברמה סבירה ומעלה ואינם בהכרח חשים צורך בשירותי עריכה. גם כאשר הם מופנים בידי המנחה לעריכת הטקסט לקראת הגשה, לעתים הם חשים שדרישה זו היא מטרד בירוקרטי לא הכרחי וכי עבודתם קריאה ומובנת. זה בהחלט יכול להיות נכון, ובכל זאת מניסיוני (כמעט) כל עבודה זקוקה לעריכה, ולו בסיסית, מהטעמים הבאים:

  1. מרבית הכותבים ממדעי הרוח והחברה בקיאים בהחלט בתחומם, אך אינם בקיאים בדקויות הניסוח, הכתיב והפיסוק לפי הכללים המעודכנים ביותר של האקדמיה ללשון עברית. הכללים עברו האחדה רשמית בשנת 1994 שהובילה לשינויים משמעותיים בכתיב חסר הניקוד, תעתיק לועזי, כללי פיסוק וכדומה. זה לא משנה כל כך אם הקורא שלכם לא יודע את זה בעצמו, אך בוועדות דוקטורט יושב לעתים קרובות איש לשון שאחראי על בדיקת העבודה והוא עלול להעיר על כך. ראו דוגמאות לכמה פרטים כאלה בדוגמת עריכה.

  2. כותבים רבים שמשקיעים ימים ולילות במשך שנים בכתיבת מחקר עב-כרס, כמו תזה ודוקטורט, מבקשים ממני לעתים קרובות לבצע גם עריכת תוכן לעבודה בנוסף לעריכת הלשון. למרות שהם והמנחים שלהם ברוב המקרים בקיאים בחומר הרבה יותר ממני, דווקא העובדה שאני קוראת חיצונית שלא בהכרח מגיעה מהתחום מסייעת פעמים רבות לעלות על ניסוחים שאינם ברורים באופן אובייקטיבי, טיעונים שלא מוסברים עד הסוף, ליקויים בקוהרנטיות של הפרקים או ברצף הלוגי בתוכם, טענות בסיסיות לכאורה שהיה ראוי להוסיף להן מקור ביבליוגרפי ועוד. אין בכוונתי להחליף את המנחה ובוודאי לא את הכותב, אבל הקריאה החיצונית הזו והסיוע ברמת התוכן עוזר פעמים רבות לחדד את הטיעונים המרכזיים בעבודה, להוריד את הטפל ולהדק את העבודה כולה. אחרי שנים של עבודה, הדבר בהחלט מומלץ במקרים רבים.

  3. לעתים קרובות אחרי שקראנו את העבודה עשר, עשרים או חמישים פעם, נעלמו מעינינו פרטים שהיה רצוי לתקן: שגיאות כתיב לא מכוונות או שגיאות הקלדה, משפטים שמנוסחים באופן לא ברור, משפט או פסקה שחוזרים על עצמם, חוסר אחידות בניסוח סעיפים דומים וכדומה. הדברים האלה לא קריטיים באופן כללי, אבל עלולים לייצר רושם רשלני במהלך הבדיקה, ואחרי שנים שעבדתם על המחקר לא רצוי שייווצר רושם כזה. המנחה לא תמיד יקרא את העבודה בעיון מספק, וגם אם כן לא תמיד מכיר את כללי הניסוח ברמה מעמיקה כמו עורך לשון – או שפשוט יעיר לכם ולא תדעו איך לתקן. לכן הדברים עלולים להתפספס, וחבל.

  4. בכל העבודות שהתבקשתי לערוך, יהיה הכותב יסודי ככל שיהיה, תמיד נדרשה עריכת מקורות והשוואה בין המקורות בגוף העבודה למקורות בביבליוגרפיה. ראשית, כללי הציטוט האקדמיים אחידים אמנם, אך הם דורשים דיוק מייגע ברמת הפסיק והקו הנטוי, ולא כל הכותבים סבלניים מספיק כדי לוודא אחידות זו; בנוסף, לעתים קרובות אנו מוסיפים או מורידים מקור במהלך העבודה ולא תמיד מקפידים לסמן זאת מיד בביבליוגרפיה, כך שמקורות מסוימים המופיעים בגוף הטקסט לא בהכרח מופיעים ברשימה בסוף ולהפך. הציטוט בהערות השוליים יכול להיות מייגע ומסובך לא פחות. לכן עריכת מקורות היא צורך בסיסי של כל טקסט אקדמי לפני שהוא מוגש למוסד הלימודים או לכתב העת.



typewriter