אורלי ניטיס יעקובי
עריכה ושירותים אקדמיים


orlynitis.academics@gmail.com
054-5383382

עריכת לשון | עריכת תוכן | ייעוץ אקדמי | ליווי בהליכי מחקר

סוגי עריכה

כל טקסט שמיועד לפרסום זקוק לעריכה לשונית והגהה, ולעיתים גם לעריכת תוכן. העבודות הללו נבדלות זו מזו באורכן, בתהליך העבודה שלהן ובמיומנות הנדרשת לביצוען. להלן הסבר קצר על כל סוג עריכה:

הגהה – נדרשת כדי לתקן טעויות כתיב, הקלדה, ריווח, מספור, חוסר אחידות בעיצוב, ובאופן כללי כדי לוודא שהטקסט נראה מסודר ומוקפד.

עריכה לשונית – נדרשת כדי לתקן ניסוחים לא ברורים, למנוע חזרות, לחדד את הכוונה במקומות שבהם היא מעורפלת ולבצע תיקוני לשון בסיסיים כמו הוספת מילות יחס וקישור, תיקון סימני פיסוק, עמידה בכללי היסוד העדכניים של האקדמיה ללשון העברית ועוד.

עריכה צורנית – עריכה של חלקים מובנים בטקסט על פי הפורמט המבוקש של במת הפרסום, כגון עריכת ביבליוגרפיה לפי פורמט APA ,MLA ושיקגו; השוואת מקורות בגוף העבודה למקורות שבביבליוגרפיה; בניית תוכן עניינים; עיצוב טבלאות, תרשימים ותמונות; מספור כותרות; ועוד.

עריכת תוכן – קריאה חיצונית והכוונה המסייעות לוודא שהטענות מוצגות בטקסט בבירור ובצורה משכנעת, מאורגנות באופן קוהרנטי ומובנות גם לקוראים חיצוניים. לעיתים מתברר שנדרשת עריכת תוכן רק כאשר הטקסט מגיע לעריכת לשון, ולא כל עורכי הלשון עוסקים בסוגיה הזו. אני מעניקה שירותי עריכת תוכן מתוך היכרות מעמיקה עם טקסטים מחקריים וממסדיים ומתוך ניסיון במחקר ובהוראה אקדמית, בשאיפה להוציא את המיטב מכל טקסט המיועד לפרסום.

להלן דוגמה לטקסט לפני עריכה ואחריה.


סבבי עריכה

לעיתים ניתן להשלים את תהליך העריכה בסבב עבודה אחד, ולעיתים עולה צורך במספר סבבים עד שמתגבשת הגרסה הסופית. להלן פירוט לגבי תהליך העבודה:

סבב עריכה אחד – מומלץ כאשר התכנים בטקסט סופיים ולא צפויים להשתנות לאחר העריכה. מטרת העריכה במקרה זה היא להכין את הטקסט לקראת הגשה ופרסום. לאחר בדיקת תיקוני העריכה מומלץ בכל מקרה לבצע סבב הגהה אחד לפחות, אך במסלול זה עריכה מלאה על טקסט גולמי מתבצעת פעם אחת בלבד.

מספר סבבי עריכה – בתהליך זה מתבצע סבב עריכה ראשון על הטקסט הגולמי, לאחר מכן הוא מוחזר ללקוח/ה לבדיקה ותיקונים ולעיתים עובר גם לבדיקה נוספת (למשל של שותפים לכתיבה או מנחה אקדמי), ואז מתגבש טקסט עדכני ומתוקן שמגיע לסבב עריכה שני. תהליך זה מומלץ במיוחד בעבודה שבה מתבצעת גם עריכת תוכן, משום שבעבודה זו צפויים תיקונים משמעותיים בתכנים בהתאם להערות התוכן, ומומלץ לערוך גם את גרסת הטקסט העדכנית שתתגבש בעקבותיהם.

מועד העריכה הצורנית – רכיבי עבודה טכניים, כמו עריכת ביבליוגרפיה ועימוד על פי פורמט מבוקש של במת הפרסום, מומלץ לבצע על הגרסה הסופית ביותר במהלך סבב העריכה האחרון או עם סיומו. זאת משום שלאורך עבודת העריכה צפויים שינויים במבנה הטקסט, ולאחר בדיקתה עלול לעלות צורך לבצע את העריכה הצורנית מחדש.

למה צריך עריכה?

רוב האקדמאים והאקדמאיות, ובפרט אלה שעברית היא שפת אמם, כותבים בעברית ברמה טובה ומעלה ואינם בהכרח חשים צורך בשירותי עריכה. גם כאשר עולה דרישה פורמלית לעריכת הטקסט לקראת הגשה ופרסום, לעיתים היא נתפסת כמטרד בירוקרטי לא הכרחי. אך מניסיוני בעריכת טקסטים רבים, גם כאלה שנכתבו בידי כותבות וכותבים מיומנים ופורסמו בבמות מכובדות, עולה כי כל טקסט זקוק לעריכה מהטעמים הבאים:

  1. מרבית הכותבים והכותבות בקיאים בתחום פרסומם, אך אינם בקיאים בהכרח ברזי עריכת הלשון – עקרונות הניסוח, הכתיב והפיסוק שיסייעו לבטא את טענותיהם בצורה מיטבית, וכן אינם בקיאים בכללים העדכניים של האקדמיה ללשון העברית. הכללים הללו עברו האחדה רשמית בשנת 1994 שהובילה לשינויים משמעותיים בכתיב חסר הניקוד, התעתיק הלועזי, כללי הפיסוק ועוד, וברבות השנים בוצעו בהם תיקונים נוספים. יש לציין כי בבמות פרסום שונות ישנן לעיתים הנחיות שונות לגבי חלק מהכללים, ולעיתים גם מתאפשרת גמישות מסוימת בחלקם הן מצד האקדמיה והן על פי בקשת הכותב/ת מסיבות שונות. אך שיקולים אלה צריכים להתבסס על ידע והיכרות עם הנורמות הפורמליות, שיאפשרו לקבל החלטה מושכלת באילו מצבים כדאי לסטות מהכללים וכיצד הדבר ישפיע על האופן שבו הטקסט נתפס בעיני הקוראים. ראו דוגמאות לכמה פרטים כאלה בדוגמת עריכה.

  2. כותבות וכותבים אשר משקיעים בכתיבת טקסט מורכב בעל חשיבות רבה הן לדיסציפלינה והן לקריירה שלהם, מעוניינים לעיתים קרובות לאורך התהליך או בסיומו גם בעריכת תוכן וקריאה חיצונית. עריכה זו מאפשרת להפנות את תשומת הלב לטיעונים שאינם ברורים בהכרח לקוראים חיצוניים או שלא מוסברים עד הסוף, ליקויים בקוהרנטיות או ברצף הלוגי של הטקסט, מקומות שכדאי להוסיף בהם ביסוס מהספרות ועוד. בכך היא מסייעת לחדד את הרעיונות המרכזיים בטקסט, להדק אותו ולהדגיש את העיקר שברצונם לומר.

  3. אחרי קריאת הטקסט שוב ושוב פעמים רבות, נעלמים מעיני הכותב/ת ולעיתים גם מעיני המנחה עניינים שדורשים תיקון: ניסוחים לא ברורים, חזרות מיותרות, חוסר עקביות וסתירות ואף שגיאות כתיב והקלדה לא מכוונות. אפשר לתקן את רוב הבעיות הללו במהלך העריכה עצמה, וגם כאשר הדבר מחייב בדיקה נוספת של הכותב/ת – העריכה מסייעת להפנות את תשומת הלב אליהן.

  4. בכל טקסט אקדמי נדרשת עריכת מקורות ביבליוגרפיים והשוואה בין המקורות בגוף הטקסט למקורות בביבליוגרפיה. ראשית, ישנם כללי ציטוט שונים והם מתעדכנים מפעם לפעם, ולא תמיד ישנה לכותב/ת בקיאות מספקת בכללים הנדרשים בבמת הפרסום; שנית, נדרשת עבודה יסודית ודייקנית מאוד כדי לוודא אחידות בכל פריטי הרשימה הביבליוגרפית על פי הכללים; ולבסוף, בתהליך כתיבה מורכב המקורות הביבליוגרפיים משתנים מעת לעת ולא תמיד מסומנים כראוי, ועל כן בגרסה הסופית מקורות מסוימים המופיעים בגוף הטקסט לא בהכרח מופיעים ברשימה הביבליוגרפית, ולהפך. עריכת מקורות ביבליוגרפיים מאירה את כל הליקויים הללו ומסייעת לתקנם לפני ההגשה לשיפוט ולפרסום.