כל טקסט שמיועד לפרסום זקוק לעריכה לשונית והגהה, ולעיתים גם לעריכת תוכן. העבודות הללו נבדלות זו מזו באורכן, בתהליך העבודה שלהן ובמיומנות הנדרשת לביצוען. להלן הסבר קצר על כל סוג עריכה:
הגהה – נדרשת כדי לתקן טעויות כתיב, הקלדה, ריווח, מספור, חוסר אחידות בעיצוב, ובאופן כללי כדי לוודא שהטקסט נראה מסודר ומוקפד. עריכה לשונית – נדרשת כדי לתקן ניסוחים לא ברורים, למנוע חזרות, לחדד את הכוונה במקומות שבהם היא מעורפלת ולבצע תיקוני לשון בסיסיים כמו הוספת מילות יחס וקישור, תיקון סימני פיסוק, עמידה בכללי היסוד העדכניים של האקדמיה ללשון העברית ועוד. עריכה צורנית – עריכה של חלקים מובנים בטקסט על פי הפורמט המבוקש של במת הפרסום, כגון עריכת ביבליוגרפיה לפי פורמט APA ,MLA ושיקגו; השוואת מקורות בגוף העבודה למקורות שבביבליוגרפיה; בניית תוכן עניינים; עיצוב טבלאות, תרשימים ותמונות; מספור כותרות; ועוד. עריכת תוכן – קריאה חיצונית והכוונה המסייעות לוודא שהטענות מוצגות בטקסט בבירור ובצורה משכנעת, מאורגנות באופן קוהרנטי ומובנות גם לקוראים חיצוניים. לעיתים מתברר שנדרשת עריכת תוכן רק כאשר הטקסט מגיע לעריכת לשון, ולא כל עורכי הלשון עוסקים בסוגיה הזו. אני מעניקה שירותי עריכת תוכן מתוך היכרות מעמיקה עם טקסטים מחקריים וממסדיים ומתוך ניסיון במחקר ובהוראה אקדמית, בשאיפה להוציא את המיטב מכל טקסט המיועד לפרסום. להלן דוגמה לטקסט לפני עריכה ואחריה.
לעיתים ניתן להשלים את תהליך העריכה בסבב עבודה אחד, ולעיתים עולה צורך במספר סבבים עד שמתגבשת הגרסה הסופית. להלן פירוט לגבי תהליך העבודה:
סבב עריכה אחד – מומלץ כאשר התכנים בטקסט סופיים ולא צפויים להשתנות לאחר העריכה. מטרת העריכה במקרה זה היא להכין את הטקסט לקראת הגשה ופרסום. לאחר בדיקת תיקוני העריכה מומלץ בכל מקרה לבצע סבב הגהה אחד לפחות, אך במסלול זה עריכה מלאה על טקסט גולמי מתבצעת פעם אחת בלבד.
מספר סבבי עריכה – בתהליך זה מתבצע סבב עריכה ראשון על הטקסט הגולמי, לאחר מכן הוא מוחזר ללקוח/ה לבדיקה ותיקונים ולעיתים עובר גם לבדיקה נוספת (למשל של שותפים לכתיבה או מנחה אקדמי), ואז מתגבש טקסט עדכני ומתוקן שמגיע לסבב עריכה שני. תהליך זה מומלץ במיוחד בעבודה שבה מתבצעת גם עריכת תוכן, משום שבעבודה זו צפויים תיקונים משמעותיים בתכנים בהתאם להערות התוכן, ומומלץ לערוך גם את גרסת הטקסט העדכנית שתתגבש בעקבותיהם.
מועד העריכה הצורנית – רכיבי עבודה טכניים, כמו עריכת ביבליוגרפיה ועימוד על פי פורמט מבוקש של במת הפרסום, מומלץ לבצע על הגרסה הסופית ביותר במהלך סבב העריכה האחרון או עם סיומו. זאת משום שלאורך עבודת העריכה צפויים שינויים במבנה הטקסט, ולאחר בדיקתה עלול לעלות צורך לבצע את העריכה הצורנית מחדש.
רוב האקדמאים והאקדמאיות, ובפרט אלה שעברית היא שפת אמם, כותבים בעברית ברמה טובה ומעלה ואינם בהכרח חשים צורך בשירותי עריכה. גם כאשר עולה דרישה פורמלית לעריכת הטקסט לקראת הגשה ופרסום, לעיתים היא נתפסת כמטרד בירוקרטי לא הכרחי. אך מניסיוני בעריכת טקסטים רבים, גם כאלה שנכתבו בידי כותבות וכותבים מיומנים ופורסמו בבמות מכובדות, עולה כי כל טקסט זקוק לעריכה מהטעמים הבאים:
אשמח לעזור בכל שאלה או התייעצות.